למה כפר סבא?
את מספר הטורים והשירים הגדול ביותר כתב אלתרמן על המושבה כפר סבא, שנוסדה ב-1903 ובמשך שנים נחשבה למושבה קטנה-בינונית. מדוע כתב דווקא עליה? אפשר להשיב על כך, שכפר סבא נתפסה כמושבה חקלאית מסורתית, קרובה ובכל זאת רחוקה, המייצגת במידה רבה את עשרות המושבות שקמו בארץ בארבעים שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית הפרטית, להבדיל מההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבי עובדים).
כפר סבא מופיעה בכמה משירי הזמר של אלתרמן, ובראש בראשונה ב"טנגו כפר סבא", שעוד ידובר בו. אולם זה שיר מאוחר יחסית, מ-1946. בתחילת 1943, במסגרת תוכנית הרביו "והילד ישנו" של "המטאטא", כתב אלתרמן את אחד משיריו הנודעים באותה עת, "שיר געגועים".
השיר מתחיל בשורות, שהושרו אז על כל לשון:
אָנֹכִי לִבַּתִּי מתעלפת
בְּזָכרי את עצי הברושים
ואיך דינה יוצאת מן הרפת
ריחנית ויפה מנשים!
חברים, לִבַּתִּי מתעלפת,
בזכרי את צאתה מן הרפת.
בבתים הבאים של השיר עוסק המשורר בשלוש נקודות-יישוב: תל-אביב הגדולה, כפר סבא וקיבוץ לא מזוהה. אלתרמן מספר על שלושה חיילים, שכל אחד מהם ושלושתם יחד מתגעגעים לארץ וליישוביהם. הנה מה שכתב על כפר סבא:
יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה!
לא על ניצה אחלום בלֵילִי.
הוי נפשי רק אליך כפר סבא,
רק אליך כפר סבא שלי!
אויה זה שגעון, אמא אבא!
כי הנפש יוצאת לכפר סבא!
דינה שהוזכרה בראשית השיר מייצגת את הקיבוץ, את הפרות ואת הרפת. תל-אביב מיוצגת על-ידי אישים נודעים בעיר באותה עת, מקומות מרכזיים וסכסוכים פוליטיים, שכמו היום לא חסרו גם אז.
לקראת סוף השיר חוזר אלתרמן לכפר סבא, בכתבו על חיי העורף ועל שביתת המורים האחרונה:
מה נאמר ונדבר – אמא אבא!
זה מזכיר לי מיד את כפר סבא!
את הלחן לשיר זה כתב שמואל פרשקו.
בשיר אחר שלו, מתקופה מוקדמת יותר, מתגנבת כפר סבא מבעד לעצי הפרדסים. השיר נקרא "תפוחי זהב" ובו מקונן המשורר על מצבו העגום של ענף הפרדסנות. בגלל מלחמת העולם פסק לחלוטין ייצוא ההדרים והתפוזים נותרו על העצים. "פעם היה זה פַּרְדֶּסֶק" וכיום "סתם פרדס", תורם אלתרמן חידוד עסיסי.
בבתים הבאים מתאר המשורר את המוצרים הרבים שנעשו מהתפוזים המיותרים, כגון ריבה, סוכר ואפילו מי יודע, אולי גם חמאה או בשר, ויש אפילו סיכוי לייצר בננות והושענות, כדי שניתן יהיה לומר, ש"ממטולה עד כפר סבא/ יהיה אכספורט הושענה רבה".
טור פוליטי
לאחר שני שירי-זמר נפנה מבטנו לטור פוליטי, שכל-כולו כפר סבא. הוא הופיע במדורו הקבוע של אלתרמן בדבר, "הטור השביעי", בנובמבר 1943. כותרתו: "בחזיתות המלחמה" עדיין לא רומזת שמדובר לא בקרבות הגדולים שהתנהלו באותה עת, בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה, אלא בקרב מקומי בכפר סבא הקטנה. יתר על כן, המשורר בדרכו האירונית, משייך את "קרבות כפר סבא" לקרבות המלחמה הגדולה. וכך אומר הבית הראשון של הטור:
עָרַך כתבנו סקירה וַיִּגַּע בָּהּ
בכל הזירות, כסדרן כעת:
רוסיה,
איטליה,
בורמה,
כפר סבא,
דרום מערב האוקְיָנוס השקט.
בשלושת הבתים הבאים פירט המשורר את מהלכי הקרבות האחרונים ברחבי העולם וציין בשמחה, כי בחזית הרוסית האויב הנאצי נמצא בנסיגה, באיטליה עולה גנרל מונטגומרי על רומא, ואילו בבורמה נערכים הפטרולים הבריטיים להנחתת מהלומה על היפאנים.
ומה בכפר סבא? במושבה השרונית יש כרגע הפסקה בלחימה, וכדברי אלתרמן:
... נָדַמּוּ קרבות הרחוב
המצב עוד תובע פֵּשֶׁר.
יִצוּב הקוים יִסְתַּיֵם בקרוב
מרחיבים את ראשי הגשר.
אבדות נגרמו לשני הצדדים
הצריכים לעבוד בצותא.
ובסיום:
דרום-מערב האוקינוס השקט.
בנִגוּד לכפר סבא הכל שקט.
הטור השירי הזה נראה סתום, ואנו ניטול על עצמנו את פירוש המילים והאירועים. כדי לספר את עיקרי הדברים יש לחזור לסתיו 1943. כפר סבא נחשבה אז, וגם בעשרות השנים הבאות, כמעוז של הסתדרות העובדים ומפא"י. די לציין כי בבחירות הראשונות למועצה המקומית הקבועה, ב-1939, זכתה רשימת ההסתדרות (מפא"י ושותפיה) ברוב מוחלט ומאז שלטה במושבה שהפכה ב-1962 לעיר במשך עשרות שנים.
בשלהי 1943, לקראת מערכת הבחירות למועצה השנייה חל פילוג ברשימת ההסתדרות ומפלגת השומר הצעיר הודיעה על צעידה עצמאית. הדבר גרר מתח רב, דיונים ברמה מקומית וכלל-ארצית וחילופי-דברים חריפים. בין הבולטים בראשי ההסתדרות ומפא"י במושבה היה פנחס קוזלובסקי, לימים פנחס ספיר, שר האוצר רב העוצמה. העימותים האלה הם שהביאו את אלתרמן, בדרכו האירונית לכתוב בנוסח: ראו על מה נלחמים בכפר סבא בעת ימי המלחמות הגדולות באמת.
"טנגו כפר-סבא"
שיר זה, שבוצע לראשונה בתיאטרון "לי-לה-לו" ב-28 ביוני 1946, היה אחד האהובים והמושרים בין שירי הזמר של אלתרמן. את הלחן כתב משה וילנסקי.
השיר מבוסס ככל הנראה על מעשה שהיה: עלם ועלמה מהשרון, מכפר סבא ואולי מרעננה – התאהבו, אלא שאביה של הנערה אסר עליה להיפגש עם אהוב ליבה. וכדברי השיר:
הפרה גועה ברפת
נשמתי לך נשרפת
הכלבים קורעים שרשרת
נשמתי לך בוערת.
ולהפגש אתך אסור, יפה-עינַיִם
אבי אסר עלי לטייל אתך בשנַיִם,
כי החצר סגורה על שער ובריחַיִם
אבוי, בגלל מחלת הפה והטְלָפַיִם.
הפרשה עוררה ככל הנראה הד בציבור והגיעה לעיתונות, משם שאב אלתרמן את המידע על הזוג. בכפר סבא הסיפור נשכח לגמרי, ועובדה היא כי שמחה, בנם של הצעיר והצעירה שנישאו בסופו של דבר, לא ידע כלל על ההיכרות הבעייתית של הוריו, ואף האם, מרים בודניק-שזיפי לא ייחסה לסיפור חשיבות מרובה. לדבריה, "היו שמועות שהשיר נכתב על הסיפור שלנו".
שתי המשפחות הכפר סבאיות שזיפי ובודניק (לפי גרסה אחרת משפחת בודניק הייתה מרעננה) היו חקלאיות וביניהן שררו יחסי ידידות. מרים שזיפי בת ה-17 וחצי התאהבה במשה בודניק, אבל אביה, יצחק שזיפי, התנגד לקשר. "הוא טען שבחורה כל-כך יפה ומוכשרת צריכה פקיד או מנהל חשבונות, שאז קראו לו 'בוכהלטר', ולא איזה בחור חקלאי", דברי הבן שמחה.
מרים, אכן, עבדה ברפת המשפחתית, כפי שתיאר אלתרמן, וכל העת חשבה על אהובה האסור:
שש פרות אני חולבת
שֵד אחד אני אוהבת
אוי, אמור, אמור לי בֶּנִי
מה נפשי רוצה ממני!
אתה לי מלך ואביר וגם דיקטטור
ולבבי לך לוהט כאינקובטור.
קולך הרך את לבבי שובר כשַיִש
קולך הדק והמתוק כקול התיש.
אל החֻפָּה קחני, בני, אין לי כח!
שכבר יהיה לנו גם לול וגם אפרוח...
(הסברים נחוצים: השם בני אינו ברור. הבחור נקרא, כאמור משה, וכנראה שאלתרמן היה זקוק לשם המתחרז היטב. אינקובטור – מדגרה שבה מתבקעות הביצים בשל החום. ראוי לציין את הרקע החקלאי המודגש בשיר)
משה, אכן, הוביל את מרים אל החופה ואף אביה, יצחק שזיפי, התרצה לבסוף ומצא בחתנו אדם כלבבו. השמחה לא ארכה. לאחר שלוש שנות נישואין בלבד, נרצח משה על-ידי מסתננים שניסו לגנוב בקר מרפתו בכפר סבא. הוא עצמו שירת בחטיבת אלכסנדרוני וקיבל חופשה מיוחדת בדצמבר 1948 לשם סיוע בעבודות המשק המשפחתי. אשתו מרים, גיבורת השיר, נותרה עם שני תינוקות.
לסיפור הזה יש אקורד עצוב נוסף. ארבע שנים וחצי לאחר הירצחו של משה בודניק, נרצח בנסיבות דומות חותנו, יצחק שזיפי, הוא האב שלא הרשה לבתו "לצאת" עם בודניק. בליל ה-14 במאי 1953 שמע שזיפי רעש מכיוון הרפת שבחצרו. הוא יצא לבדוק את סיבת הרעש ונורה על-ידי מסתננים שחדרו לכפר סבא מתחום ירדן דאז, ליד קלקיליה. לאחר שבוע מת מפצעיו.
לקוח מהאתר של ד''ר מרדכי נאור,
סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל
למה כפר סבא?
את מספר הטורים והשירים הגדול ביותר כתב אלתרמן על המושבה כפר סבא, שנוסדה ב-1903 ובמשך שנים נחשבה למושבה קטנה-בינונית. מדוע כתב דווקא עליה? אפשר להשיב על כך, שכפר סבא נתפסה כמושבה חקלאית מסורתית, קרובה ובכל זאת רחוקה, המייצגת במידה רבה את עשרות המושבות שקמו בארץ בארבעים שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית הפרטית, להבדיל מההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבי עובדים).
כפר סבא מופיעה בכמה משירי הזמר של אלתרמן, ובראש בראשונה ב"טנגו כפר סבא", שעוד ידובר בו. אולם זה שיר מאוחר יחסית, מ-1946. בתחילת 1943, במסגרת תוכנית הרביו "והילד ישנו" של "המטאטא", כתב אלתרמן את אחד משיריו הנודעים באותה עת, "שיר געגועים".
השיר מתחיל בשורות, שהושרו אז על כל לשון:
אָנֹכִי לִבַּתִּי מתעלפת
בְּזָכרי את עצי הברושים
ואיך דינה יוצאת מן הרפת
ריחנית ויפה מנשים!
חברים, לִבַּתִּי מתעלפת,
בזכרי את צאתה מן הרפת.
בבתים הבאים של השיר עוסק המשורר בשלוש נקודות-יישוב: תל-אביב הגדולה, כפר סבא וקיבוץ לא מזוהה. אלתרמן מספר על שלושה חיילים, שכל אחד מהם ושלושתם יחד מתגעגעים לארץ וליישוביהם. הנה מה שכתב על כפר סבא:
יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה!
לא על ניצה אחלום בלֵילִי.
הוי נפשי רק אליך כפר סבא,
רק אליך כפר סבא שלי!
אויה זה שגעון, אמא אבא!
כי הנפש יוצאת לכפר סבא!
דינה שהוזכרה בראשית השיר מייצגת את הקיבוץ, את הפרות ואת הרפת. תל-אביב מיוצגת על-ידי אישים נודעים בעיר באותה עת, מקומות מרכזיים וסכסוכים פוליטיים, שכמו היום לא חסרו גם אז.
לקראת סוף השיר חוזר אלתרמן לכפר סבא, בכתבו על חיי העורף ועל שביתת המורים האחרונה:
מה נאמר ונדבר – אמא אבא!
זה מזכיר לי מיד את כפר סבא!
את הלחן לשיר זה כתב שמואל פרשקו.
בשיר אחר שלו, מתקופה מוקדמת יותר, מתגנבת כפר סבא מבעד לעצי הפרדסים. השיר נקרא "תפוחי זהב" ובו מקונן המשורר על מצבו העגום של ענף הפרדסנות. בגלל מלחמת העולם פסק לחלוטין ייצוא ההדרים והתפוזים נותרו על העצים. "פעם היה זה פַּרְדֶּסֶק" וכיום "סתם פרדס", תורם אלתרמן חידוד עסיסי.
בבתים הבאים מתאר המשורר את המוצרים הרבים שנעשו מהתפוזים המיותרים, כגון ריבה, סוכר ואפילו מי יודע, אולי גם חמאה או בשר, ויש אפילו סיכוי לייצר בננות והושענות, כדי שניתן יהיה לומר, ש"ממטולה עד כפר סבא/ יהיה אכספורט הושענה רבה".
טור פוליטי
לאחר שני שירי-זמר נפנה מבטנו לטור פוליטי, שכל-כולו כפר סבא. הוא הופיע במדורו הקבוע של אלתרמן בדבר, "הטור השביעי", בנובמבר 1943. כותרתו: "בחזיתות המלחמה" עדיין לא רומזת שמדובר לא בקרבות הגדולים שהתנהלו באותה עת, בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה, אלא בקרב מקומי בכפר סבא הקטנה. יתר על כן, המשורר בדרכו האירונית, משייך את "קרבות כפר סבא" לקרבות המלחמה הגדולה. וכך אומר הבית הראשון של הטור:
עָרַך כתבנו סקירה וַיִּגַּע בָּהּ
בכל הזירות, כסדרן כעת:
רוסיה,
איטליה,
בורמה,
כפר סבא,
דרום מערב האוקְיָנוס השקט.
בשלושת הבתים הבאים פירט המשורר את מהלכי הקרבות האחרונים ברחבי העולם וציין בשמחה, כי בחזית הרוסית האויב הנאצי נמצא בנסיגה, באיטליה עולה גנרל מונטגומרי על רומא, ואילו בבורמה נערכים הפטרולים הבריטיים להנחתת מהלומה על היפאנים.
ומה בכפר סבא? במושבה השרונית יש כרגע הפסקה בלחימה, וכדברי אלתרמן:
... נָדַמּוּ קרבות הרחוב
המצב עוד תובע פֵּשֶׁר.
יִצוּב הקוים יִסְתַּיֵם בקרוב
מרחיבים את ראשי הגשר.
אבדות נגרמו לשני הצדדים
הצריכים לעבוד בצותא.
ובסיום:
דרום-מערב האוקינוס השקט.
בנִגוּד לכפר סבא הכל שקט.
הטור השירי הזה נראה סתום, ואנו ניטול על עצמנו את פירוש המילים והאירועים. כדי לספר את עיקרי הדברים יש לחזור לסתיו 1943. כפר סבא נחשבה אז, וגם בעשרות השנים הבאות, כמעוז של הסתדרות העובדים ומפא"י. די לציין כי בבחירות הראשונות למועצה המקומית הקבועה, ב-1939, זכתה רשימת ההסתדרות (מפא"י ושותפיה) ברוב מוחלט ומאז שלטה במושבה שהפכה ב-1962 לעיר במשך עשרות שנים.
בשלהי 1943, לקראת מערכת הבחירות למועצה השנייה חל פילוג ברשימת ההסתדרות ומפלגת השומר הצעיר הודיעה על צעידה עצמאית. הדבר גרר מתח רב, דיונים ברמה מקומית וכלל-ארצית וחילופי-דברים חריפים. בין הבולטים בראשי ההסתדרות ומפא"י במושבה היה פנחס קוזלובסקי, לימים פנחס ספיר, שר האוצר רב העוצמה. העימותים האלה הם שהביאו את אלתרמן, בדרכו האירונית לכתוב בנוסח: ראו על מה נלחמים בכפר סבא בעת ימי המלחמות הגדולות באמת.
"טנגו כפר-סבא"
שיר זה, שבוצע לראשונה בתיאטרון "לי-לה-לו" ב-28 ביוני 1946, היה אחד האהובים והמושרים בין שירי הזמר של אלתרמן. את הלחן כתב משה וילנסקי.
השיר מבוסס ככל הנראה על מעשה שהיה: עלם ועלמה מהשרון, מכפר סבא ואולי מרעננה – התאהבו, אלא שאביה של הנערה אסר עליה להיפגש עם אהוב ליבה. וכדברי השיר:
הפרה גועה ברפת
נשמתי לך נשרפת
הכלבים קורעים שרשרת
נשמתי לך בוערת.
ולהפגש אתך אסור, יפה-עינַיִם
אבי אסר עלי לטייל אתך בשנַיִם,
כי החצר סגורה על שער ובריחַיִם
אבוי, בגלל מחלת הפה והטְלָפַיִם.
הפרשה עוררה ככל הנראה הד בציבור והגיעה לעיתונות, משם שאב אלתרמן את המידע על הזוג. בכפר סבא הסיפור נשכח לגמרי, ועובדה היא כי שמחה, בנם של הצעיר והצעירה שנישאו בסופו של דבר, לא ידע כלל על ההיכרות הבעייתית של הוריו, ואף האם, מרים בודניק-שזיפי לא ייחסה לסיפור חשיבות מרובה. לדבריה, "היו שמועות שהשיר נכתב על הסיפור שלנו".
שתי המשפחות הכפר סבאיות שזיפי ובודניק (לפי גרסה אחרת משפחת בודניק הייתה מרעננה) היו חקלאיות וביניהן שררו יחסי ידידות. מרים שזיפי בת ה-17 וחצי התאהבה במשה בודניק, אבל אביה, יצחק שזיפי, התנגד לקשר. "הוא טען שבחורה כל-כך יפה ומוכשרת צריכה פקיד או מנהל חשבונות, שאז קראו לו 'בוכהלטר', ולא איזה בחור חקלאי", דברי הבן שמחה.
מרים, אכן, עבדה ברפת המשפחתית, כפי שתיאר אלתרמן, וכל העת חשבה על אהובה האסור:
שש פרות אני חולבת
שֵד אחד אני אוהבת
אוי, אמור, אמור לי בֶּנִי
מה נפשי רוצה ממני!
אתה לי מלך ואביר וגם דיקטטור
ולבבי לך לוהט כאינקובטור.
קולך הרך את לבבי שובר כשַיִש
קולך הדק והמתוק כקול התיש.
אל החֻפָּה קחני, בני, אין לי כח!
שכבר יהיה לנו גם לול וגם אפרוח...
(הסברים נחוצים: השם בני אינו ברור. הבחור נקרא, כאמור משה, וכנראה שאלתרמן היה זקוק לשם המתחרז היטב. אינקובטור – מדגרה שבה מתבקעות הביצים בשל החום. ראוי לציין את הרקע החקלאי המודגש בשיר)
משה, אכן, הוביל את מרים אל החופה ואף אביה, יצחק שזיפי, התרצה לבסוף ומצא בחתנו אדם כלבבו. השמחה לא ארכה. לאחר שלוש שנות נישואין בלבד, נרצח משה על-ידי מסתננים שניסו לגנוב בקר מרפתו בכפר סבא. הוא עצמו שירת בחטיבת אלכסנדרוני וקיבל חופשה מיוחדת בדצמבר 1948 לשם סיוע בעבודות המשק המשפחתי. אשתו מרים, גיבורת השיר, נותרה עם שני תינוקות.
לסיפור הזה יש אקורד עצוב נוסף. ארבע שנים וחצי לאחר הירצחו של משה בודניק, נרצח בנסיבות דומות חותנו, יצחק שזיפי, הוא האב שלא הרשה לבתו "לצאת" עם בודניק. בליל ה-14 במאי 1953 שמע שזיפי רעש מכיוון הרפת שבחצרו. הוא יצא לבדוק את סיבת הרעש ונורה על-ידי מסתננים שחדרו לכפר סבא מתחום ירדן דאז, ליד קלקיליה. לאחר שבוע מת מפצעיו.
לקוח מהאתר של ד''ר מרדכי נאור,
סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל