משהו נפלא שמירי שלחה .
כתב הסופר אמנון שמוש - יליד 1929,
חבר קיבוץ מעיין ברוך .
(ספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו")
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוכחת וחדה:
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תולעים במשמשים,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
במאה הזאת
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
במאה הזאת בית הבראה נקרא צימר,
בית האבות נקרא אחוזה
ובית הבושת – שחיתות שלטונית.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי, בסלולרי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב
ו בשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו,
ועוד כמה מדינות. מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת, כמו בקודמות,
מיליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע.
בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו תאי הטלפון,
מכונות הכתיבה,
הפתיליות,
הגטקס,
הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני?
סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדיי –
הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא .
משהו נפלא שמירי שלחה .
כתב הסופר אמנון שמוש - יליד 1929,
חבר קיבוץ מעיין ברוך .
(ספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו")
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוכחת וחדה:
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תולעים במשמשים,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
במאה הזאת
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
במאה הזאת בית הבראה נקרא צימר,
בית האבות נקרא אחוזה
ובית הבושת – שחיתות שלטונית.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי, בסלולרי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב
ו בשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו,
ועוד כמה מדינות. מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת, כמו בקודמות,
מיליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע.
בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו תאי הטלפון,
מכונות הכתיבה,
הפתיליות,
הגטקס,
הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני?
סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדיי –
הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא .