חיה ביקשה שאספר על תחביב הצילום שלי ואני מבטיח לעשות כך ולהביא מדי פעם סיפור אחר. הפעם, בעקבות סדנת צילום בסטודיו של אלדד רפאלי ואייל לנדסמן, על בית צבי.
במסגרת אחד הפרויקטים, נתבקשנו לצלם בבית הספר למשחק, בית צבי.
שנים שאני נהנה באופן סדיר מהצגות תיאטרון אבל אני מודה, מעולם לא ניסיתי להבין מה עובר על סטודנט בדרכו להפוך לשחקן. אין לכם מושג איך זה נראה מהצד, פשוט מדהים.
יש במקום אנרגיות עצומות, שמתורגמות לתנועה, אור וצבע שממש קשה לאדם זר לקלוט אותן ביום אחד ולהעביר אותן לתמונה.
לכן כל אחד מבוגרי סדנת הצילום תיעל את האנרגיה הזו לכיוון אחר. אני ביקרתי במשך כחודשיים בבית הספר וצילמתי מאות תמונות.
בשבילי הפרויקט היה חוויה שגרמה לי בילבול לא קטן בניסיון להעביר אותה לסדרת תמונות. צריך לזכור שאני מגיע מהעולם ההנדסי המסודר ולפתע נתבקשתי לספר סיפור אישי בתמונה.
כבר בכניסה לבית הספר הרגשתי שיש בו אווירה מיוחדת ובכל פינה אנרגיה המשתנה ממקום למקום. אהבתי את ה"חצר הפנימית". המקום שכאילו מחוץ לבמה ולזרקורים, מקום שבו הסטודנטים מנהלים את חיי היום יום אבל הרגשתי שאולי זה בגלל המצלמה שלמעשה הם משחקים גם בחצר. יש בחצר זרימה ותנועה רבה ביום אבל שקט מיוחד בערב, מכלול שאותו אני מנסה להעביר בתמונות.
מאחורי הקלעים, פגשתי אנרגיה של עשיה מאנשים שמלאכתם מונעת מאהבה גדולה לבמה, להקמה ולתאורה. ה"פועלים" שבאים מוקדם והופכים את מכלול הפריטים ליצירה אחת מושלמת. ישבתי שעות והתבוננתי בעבודה זו וניסיתי בתמונות להעביר את האנרגיה באור וצבע ששוטף את הבמה. בעיקר נפעמתי כשנכנסתי לכיתות.
כשפגשתי את הסטודנטים במסדרונות ראיתי את המאמץ, האנרגיות ואת הפתיחות שהם מקרינים. התבוננתי בפנים וצילמתי, אני מקווה שניתן לחוש את העוצמה הזו בתמונות.
לסיום אני מודה לבית הספר, למנהלים, למורים ולסטודנטים על החוויה הייחודית.
מקווה שתהנו מהתמונות
חנן גבאי
לצפייה בתמונות - כנסו ללינק:
חיה ביקשה שאספר על תחביב הצילום שלי ואני מבטיח לעשות כך ולהביא מדי פעם סיפור אחר. הפעם, בעקבות סדנת צילום בסטודיו של אלדד רפאלי ואייל לנדסמן, על בית צבי.
במסגרת אחד הפרויקטים, נתבקשנו לצלם בבית הספר למשחק, בית צבי.
שנים שאני נהנה באופן סדיר מהצגות תיאטרון אבל אני מודה, מעולם לא ניסיתי להבין מה עובר על סטודנט בדרכו להפוך לשחקן. אין לכם מושג איך זה נראה מהצד, פשוט מדהים.
יש במקום אנרגיות עצומות, שמתורגמות לתנועה, אור וצבע שממש קשה לאדם זר לקלוט אותן ביום אחד ולהעביר אותן לתמונה.
לכן כל אחד מבוגרי סדנת הצילום תיעל את האנרגיה הזו לכיוון אחר. אני ביקרתי במשך כחודשיים בבית הספר וצילמתי מאות תמונות.
בשבילי הפרויקט היה חוויה שגרמה לי בילבול לא קטן בניסיון להעביר אותה לסדרת תמונות. צריך לזכור שאני מגיע מהעולם ההנדסי המסודר ולפתע נתבקשתי לספר סיפור אישי בתמונה.
כבר בכניסה לבית הספר הרגשתי שיש בו אווירה מיוחדת ובכל פינה אנרגיה המשתנה ממקום למקום. אהבתי את ה"חצר הפנימית". המקום שכאילו מחוץ לבמה ולזרקורים, מקום שבו הסטודנטים מנהלים את חיי היום יום אבל הרגשתי שאולי זה בגלל המצלמה שלמעשה הם משחקים גם בחצר. יש בחצר זרימה ותנועה רבה ביום אבל שקט מיוחד בערב, מכלול שאותו אני מנסה להעביר בתמונות.
מאחורי הקלעים, פגשתי אנרגיה של עשיה מאנשים שמלאכתם מונעת מאהבה גדולה לבמה, להקמה ולתאורה. ה"פועלים" שבאים מוקדם והופכים את מכלול הפריטים ליצירה אחת מושלמת. ישבתי שעות והתבוננתי בעבודה זו וניסיתי בתמונות להעביר את האנרגיה באור וצבע ששוטף את הבמה. בעיקר נפעמתי כשנכנסתי לכיתות.
כשפגשתי את הסטודנטים במסדרונות ראיתי את המאמץ, האנרגיות ואת הפתיחות שהם מקרינים. התבוננתי בפנים וצילמתי, אני מקווה שניתן לחוש את העוצמה הזו בתמונות.
לסיום אני מודה לבית הספר, למנהלים, למורים ולסטודנטים על החוויה הייחודית.
מקווה שתהנו מהתמונות
חנן גבאי
לצפייה בתמונות - כנסו ללינק: